top of page

קליניקה חדשה - גישה חדשה

  • לפני 8 דקות
  • זמן קריאה 2 דקות

בתחילת השנה הנוכחית העליתי בכל הפלטפורמות שבהן אני נמצא פוסט שבו כתבתי ש״אני חייב להשתנות כדי להישאר אותו הדבר״.


הכוונה הייתה לשתף בשינוי המקצועי שאני עובר: אחרי שנים של עבודה כפסיכולוג בתחום הספורט ההישגי, החלטתי לעשות שינוי ולעבור לעבוד כפסיכותרפיסט בגישת תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) עם אנשים שאינם ספורטאים הישגיים.


בעקבות זאת שיניתי את מבנה העסק שלי - החל מהאתר ומהשפה שבה אני משתמש, ועד לאופן שבו אני מגדיר את העשייה המקצועית שלי. היה לי חשוב שהמעבר יהיה חד וברור, בעיקר לאור העובדה שכלפי חוץ נראה שהשינוי הוא ״לא מאוד גדול״ ושמדובר ״בסך הכול לעבור לטפל באנשים שאינם ספורטאים״.


אבל ההפך הוא הנכון: השפה, המשמעויות, מטרות הטיפול, הגישה ההתנהגותית - הכול שונה באופן מהותי, גם אם הוא מתקיים באותו מבנה של שיחה בקליניקה.


ואז... לפני מספר חודשים, אשתי ואני החלטנו להגשים חלום ולעבור לחיפה. ההחלטה לעזוב את תל אביב לא הייתה פשוטה, אבל בה בעת הרגישה מתבקשת ונכונה.


מאז המעבר השקעתי לא מעט זמן ומאמץ בחיפוש אחר הקליניקה החדשה שלי, ובניגוד לפעמים הקודמות, שבהן רציתי לפעול מהר - למצוא מקום, לרהט ולפרסם...


הפעם פעלתי ממקום אחר - שקט יותר.


היה לי חשוב ליצור אינטגרציה בין הגישה והאיכויות שאותן אני שואף להביא לקליניקה לבין תהליך ההקמה שלה - נוכחות, שקט וסבלנות.


לכן, הפעם הדגש שלי היה על תהליך איטי, נעים ומדויק: למצוא את המקום המדויק בלי לפעול מתוך הדחף למהר, ומתוך אמון שהוא יגיע בזמן הנכון; לא להתפשר על רהיטים רק כדי ש״יהיה על מה לשבת ולהתחיל לטפל״; ובעיקר שאפתי להרגיש שאני יוצר לעצמי מקום משלי, שבו אוכל לבטא את עצמי ואת הגישה המקצועית שלי, ולא שאני ״פותח קליניקה״ שצריכה להתחיל לתקתק.


הסבלנות השתלמה, והקליניקה החדשה שלי עומדת מוכנה - נעימה ומזמינה, בלב מרכז הכרמל בחיפה.


אני מרגיש שהקליניקה הזו מבטאת את השינוי שעברתי בשנים האחרונות, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. עכשיו היא מזמינה סוג של עבודה שמרגיש לי מוכר וחדש בו־זמנית: עבודה בקצב מתאים ומדויק יותר, ועם עולמות ותכנים שחורגים מעולם הספורט והביצוע שממנו צמחתי מקצועית.


מה שהביא אותי לעולם הספורט הוא כנראה גם מה שגרם לי לצאת ממנו: האמביציה והתחושה שהכול חשוב ודחוף ושאי אפשר לשבת בשקט. היום אני מבין שדווקא היכולת להאט, לעשות פחות ולהיות סבלני היא שמאפשרת עבודה רגשית מדויקת ועמוקה. זהו ויסות רגשי בשיאו.


האמביציה סיפקה לי את היכולת לעשות דברים מהר, לעבוד ללא הפסקה ולא ״לקפוא על השמרים״, וכל היכולות האלו עזרו לי מאוד בשלבים הראשונים של הקריירה שלי. היום אני לומד כיצד לווסת את האיכויות הנהדרות האלו, שבמקרים רבים יוצאות משליטה: היכן הן גורמות לי לסבול ואינן נחוצות עוד, ואיך ניתן לשלב אותן באופן מתון יותר בעבודה.


כדי להעביר מסר של נוכחות - אני בעצמי צריך להיות נוכח.


זוהי הגישה הטיפולית שלי, ואני שמח שהצלחתי לבטא אותה בקליניקה שלי כבר בשלבי ההקמה.


שלכם.ן,

סער



 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page