עולם הספורט ריתק אותי מאז ומתמיד. לכן, את דרכי הטיפולית התחלתי כפסיכולוג מתחום הספורט: עבדתי בקבוצות כדורגל, כדורסל, כדוריד ועם ספורטאים וספורטאיות אולימפיים ובין-לאומיים, ויצאתי למשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בפריז 2024. רוב הכלים לשיפור ביצועים אותם יישמתי עם הספורטאים והספורטאיות נשענו על פרקטיקות מהמזרח הרחוק: מינדפולנס, מדיטציה, נשימות, יוגה ועוד. העבודה עם ספורטאים היא דינאמית, סוחפת ומאתגרת והשאיפה להביא אדם לביצוע המדויק ברגע הנכון תמיד סיפקה לי עניין ומשמעות.

​

אבל, בשלב מסוים שמתי לב לכך שרוב העבודה שלי בספורט עוסקת סביב מטרות וביצועים - בהתאם לצורך והציפיות בתחום. אז למרות שגם עם ספורטאים וספורטאיות מקצוענים נוגעים פעמים רבות בנושאים רגשיים מחוץ לביצוע, בתוך עצמי הרגשתי שאני מחפש להגיע בעבודה שלי עם אנשים גם לרבדים העמוקים יותר של החיים. באופן ספציפי התחלתי להתעניין יותר באנשים שחווים את אתגרי החיים מחוץ לספורט כמו טראומה, חרדות, ערך עצמי נמוך, שאלות של זהות ומשמעות וכל מי שמחפש.ת יציבות פנימית.

 

כך הבנתי שאני רוצה להרחיב את העבודה שלי אל מעבר לעולם הביצוע ולהעמיק בפסיכותרפיה לעבודה עם אנשים שמגיעים עם קושי, כאב או שאלות עמוקות יותר על החיים. 

החיבור בין הפסיכותרפיה המערבית לעקרונות המעשיים הרוחניים מהמזרח התקיים אצלי באופן טבעי: לפני כ-9 שנים עברתי תהליך אישי משמעותי בו נחשפתי למסורות כמו בודהיזם, זן ויוגה שגרמו לי להבין מהם מקורות הסבל שלי וכיצד לפעול על מנת לא להזדהות איתם. 

 

עם הזמן, התפתחה אצלי הגישה הטיפולית שמשלבת מצד אחד ידע מקצועי, מערבי מודרני מההכשרות שלי בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה ומצד שני עקרונות מעשיים כמו מדיטציה, יוגה, מיינדפולנס ותרגולים נוספים ליציבות פנימית. השילוב הזה מייצר מסגרת טיפולית מקצועית, אתית ומכבדת המאפשרת לאדם לשאול את עצמו שאלות עמוקות בתוך מרחב יציב ובהיר.