1. לרצות לנצח יותר מלפחד להפסיד – לפי תיאוריית "הצורך בהישגיות" יש שחקנים שמונעים מ-רצון לנצח או מ-פחד להפסיד. ניכר מאוד שהגישה של אריק ספולסטרה שידרה רצון עז לנצח כשאמר בסיום משחק מספר 6 בו מיאמי הפסידה על הבאזר: "הלוואי שיכלנו להתחיל את משחק 7 – עכשיו!".
2. וויסות עצמי: פנים חתומות ודריכות בכל שלב של המשחק – אחד הדברים שבלטו אצל שחקנים מיאמי מתחילת המשחק היה הוויסית העצמי שהם הפגינו: אם זה אחרי טעות, שלשה, ליי-אפ, דאנק, איבוד או למעשה כל מהלך – שחקני מיאמי שידרו ריכוז ודרכיות – לא השתוללו משמחה ולא מסתכולים.
3. ג'ייסון טייטום והמרכיב המנטאלי בפציעה – ככל שעולם המדע מתקרב לעולם הספורט המרכיב הפסיכולוגי בפציעות הולך ותופס מקום משמעותי כשמנתחים את הסיבה לפציעה. ההסבר המעניין ביותר נוגע להשפעה של "קשב" בפציעות: לעיתים בגלל תגובות לחץ (דחק) של שחקנים הנובע מהלחץ המופעל עליהם, הוא נוטים "לצאת מאיזון" והקשב שלהם מוסח מגירויים לא רלונטיים (לדוגמא: מחשבות שליליות), כך לא שמים לב לאותות הגוף, תנועות מסוימות וכו'. יכול להיות שהפציעה של טייטום היא מקרית לחלוטין, אבל גם יכול להיות שפשוט חוסר ריכוז ודריכות גרמו לו לסובב את הקרסול.
4. המסוגלות העצמית של השחקנים מתחילה במאמן – נתפסתי על רגע מרתק שקרה בזמן ההכרזה של ג'ימי באטלר ל-MVP. האופן שבו אריק ספולסטרה הסתכל על ג'ימי באטלר הייתה מרגשת להפליא: כאילו הוא מסתכל על הבן שלו זוכה לראשונה בגביע בתיכון והוא מתמלא גאווה. שחקנים שואבים את תחושת המסוגלות העצמית שלהם בין היתר מהסביבה ובעיקר מהמאמן, ולדעתי יש קסם ברגע הזה ששיקף את ההערכה של ספולסטרה לג'ימי באטלר ואולי גם "הסגיר" את אחד מסודות ההצלחה של מיאמי בסדרה הזו.
ויאללה לגמר!
שלכם,
סער
תמונה: Miami Heat Facebook page